אין מקום לחלומות קטנים

אני אוהבת ביוגרפיות וספרים שמבוססים על סיפור אמיתי.

היום נזכרתי בספר "אין מקום לחלומות קטנים" של שמעון פרס. קראתי אותו לפני כמה שנים והמשפט הזה הדהד לי בראש ומאוד הסתדר עם השינוי בקריירה שרקמתי בערך באותו זמן.

המון אנשים שאני פוגשת בכלל לא מרשים לעצמם לחלום. או שאולי הם פשוט פוחדים לספר את החלום בקול רם, במחשבה שאם הם ידברו אותו, זה יחייב אותם להגשים אותו. וזה כבר מפחיד.

אז לפעמים יותר נוח להתחיל מחלומות קטנים.

במקום לחלום לכבוש את העולם, לחלום לקום בבוקר לעבודה שאוהבים. במקום לחלום על שלום עולמי, לחלום לעשות שלום עם עצמי, עם מי שאני.

וככה, להמשיך להתגלגל מחלום לחלום, להגשים אותם אחד אחרי השני ולחלום כל פעם קצת יותר.

עם כל הכבוד לזה שאני רוב הזמן עם שתי רגליים על הקרקע, אין דבר שמקדם אותי יותר בחיים האמיתיים מאשר לשבת לפעמים ולחלום.

ומה החלום שלך?

רוצה לקבל בלוגים, עדכונים, מתנות וטיפים ישירות למייל שלך?

כאן נרשמים בחינם

נתראה!