האם כל אחד מאיתנו מתאים להיות סוכן מוסד?

אתמול סיימתי לצפות בששת הפרקים המרתקים של THE SPY, סדרה על חייו של אלי כהן, המרגל הישראלי בסוריה. [גילוי נאות – הוא קרוב משפחה רחוק שלי]

העלילה מגוללת את גיוסו ושירותו של אלי כהן במוסד, עד לסוף המר הידוע מראש. מה שתפס אותי יותר מכל, הוא אימוץ הזהות החדשה, כאיש עסקים סורי בשם כאמל אמין ת'אבת, והחיים בין שתי זהויות, האמיתית והבדויה.

עד כדי כך, שבסצנה הפותחת והסוגרת הוא כותב מכתב אחרון לאשתו, ולא בטוח באיזה שם לחתום אותו.

אבל לא צריך להתגייס למוסד כדי לאמץ זהויות שונות. תכלס, אנחנו מחליפים זהויות כל הזמן, וכמה פעמים ביום (וברוב המקרים, בכישרון לא מבוטל): אמא/אבא בבית, עובד/מנהל.ת בעבודה, בן/בת זוג ועוד ועוד...

עם חלק מהזהויות אנחנו חיים בשלום ואפילו בכיף, ועם חלק פחות.

רבים מאיתנו מרגישים מתחזים, למשל, כשהם נמצאים במקום עבודה שאינו מתאים להם עוד, ובכל זאת מגיעים כל בוקר ומזייפים חיוך ושביעות רצון. למרות שהרצון האמיתי הוא לעשות שינוי ולא להיות שם יותר.

קחו את זה גם למערכות יחסים, ויש עוד המון דוגמאות.

איך נפטרים מזהויות בדויות שאימצנו עם השנים, ונשארים אותנטיים לעצמנו? מסתבר שיש נוסחה... צריך רק ללמוד אותה בעל פה ולתרגל. ממש כמו סוכן מוסד, או מורה למתמטיקה, מה שתבחרו. כשחושבים על זה, הם די דומים. לשניהם יש עיניים בגב :))

רוצה לקבל בלוגים, עדכונים, מתנות וטיפים ישירות למייל שלך?

כאן נרשמים בחינם

נתראה!