מסודרת עם קצת בלגן בסלון, הולך ביחד?

4 שנים התלבטתי ממש לגבי שינוי מקצועי.

א-ר-ב-ע!

כל פעם שהתעוררו בי קולות של שינוי משמעותי

השתקתי אותם.

כי איך אני אתחיל עכשיו מהתחלה,

איך אני אמצא בדיוק את מה שאני רוצה,

מי עוזב עבודה מסודרת עם משכורת כזאת,

ומה יקרה אם אחרי השינוי, ארצה שוב שינוי...

זה הרי מנוגד לכל מה שלימדו אותי:

אדם חייב להיות יציב.

עקבי.

רציני.

זה בלבל אותי מאוד, כי נתפסתי בעיני עצמי, ובעיני כל העולם, כיציבה, עקבית, רצינית,

ועדיין רציתי שינוי.

לא הבנתי איך זה יכול להסתדר ביחד.

אפילו כבר הסכמתי עם עצמי שמשהו לא בסדר בי

עד שיום אחד נפל לי האסימון.

הכל בסדר אצלי. יותר מבסדר.

השינוי שאני רוצה הוא חלק מההתפתחות האישית והמקצועית שלי.

הבנתי שאין כאן "לפני" ו"אחרי".

אין כאן CUT ו- PASTE.

אין כאן שתי קריירות נפרדות.

נכון, השארתי מאחור תפיסות מיושנות, הרגלים וסדר יום, שכבר לא מתאימים לי.

העקביות והרצינות וכל שאר הדברים, נשארו כאן אתי.

ולא סתם נשארו.

הם חלק מהאג'נדה שלי כמאמנת, ממי שאני.

כשחושבים על שינוי, התפיסה של אפס או אחד, שחור או לבן, מאוד מעכבת, וגם לגמרי שגויה.

כי חיינו מתנהלים רוב הזמן דווקא בתחום האפור, בבין לבין, ולא על הקצוות.

ואיך זה אצלך?

מה היית רוצה לקחת אתך הלאה לתפקיד או למקום העבודה הבא, ומה בקלות היה נשאר מאחור?

והאם יכול להיות שאת.ה גם וגם?

רוצה לקבל בלוגים, עדכונים, מתנות וטיפים ישירות למייל שלך?

כאן נרשמים בחינם

נתראה!